הנס של יולי/ נאומו של עודה בשאראת בעצרת ה-300 אלף בתל-אביב

ביום קייצי אחד התחילה מהפכה בישראל. היא מהפכת הצעירים.

ביולי. התמימות המתוקה והמידבקת מנצחת את כל התחכום.

בבוקר אחד, קמה צעירה או קם צעיר.

צעיר או צעירה שלא התחשבו בהתפתלויות הפוליטיקה.

שלא עניין אותם מה יגידו בקואליציה או באופוזיציה

שלא התרגשו מהסקרים,

שלא נשבו במדדי הפופולאריות

שלא שאלו את דעתם של הטייקונים שמרפדים את קופות המפלגות בבחירות.

באותו בוקר, קמו להם  צעירה או צעיר ואמרו: די.. לא עוד

ה"די" הזה מהדהד בכל הארץ, ממערב למזרח- מצפון לדרום.

רבותי: כך קורות מהפכות: הן מתגנבות בסתר ונשפכות כמבול.

 וכך גם מתרחשת מהפכת הצעירים המפוארת.

תחי מהפכת הצעירים.

 ———————————-

רק לפני כמה זמן גדשו המכוניות את הכניסות בתחנות הדלק. הנהגים התחרו מי מביניהם ימלא עוד ליטר מוזל, לפני העלאת המחירים ביום שלמחרת.

רק לפני כמה זמן, תאוות "האני" שלטה בצמתים, המרפקים עבדו שעות נוספות. והאנוכיות הייתה מצרך מבוקש בשוק.

מהפכת הצעירים באה לומר: לא עוד.

———————————

דקות לפני המהפכה עוד שכנעו אותנו שאנו חיים בגן עדן כלכלי ושהכלכלה שרדה את המפולת העולמית.

באמת!? אם הכלכלה כל כך למעלה, אז למה אנחנו כל כך למטה?

עכשיו מתברר שכמו שמנהל בי"ס תיכון שמתיר לחמשה תלמידים, מתוך 40, לגשת לבחינת הבגרות, ואח"כ מתגאה שיש לו 100% הצלחה, כך היה הדיווח הכלכלי:

אצל הטייקונים הכל נוצץ, ואילו בחצר האחורית של המדינה אף אחד לא מבקר.

לפני כמה שנים חיסל נתניהו – שר האוצר אז – את מדינת הרווחה וסיפרו לנו בגאווה שהכלכלה על הגובה. לנוכח פרדוקס זה אומרים: "הניתוח הצליח אך החולה מת".

 ———————————————-

וכך, בסאונה של חום ולחות, התרחש לו הנס של יולי, ו"המת" הזה, קם לתחייה. "המת" הזה  מתברר, שהוא חי ובועט ו…מכאיב.

גם בכיכר תחריר, במאבק ה"סלמיה" שלהם שהדהים את העולם. שם כמו כאן, שכנעו אותם שאין דרך אחרת; או דיקטטורה מושחתת או קנאות דתית פאנאטית.

וכאן שכנעו אותנו שאין מה לעשות; ממשלה עולה וממשלה נופלת והטייקונים לעולם צוהלים בדרך לבנק.

רק בדקה התשעים היה מי שהעז לצלצל בפעמונים.

אלו היו צעירי רוטשילד, שנטעו את תקוות השינוי בלבבות.

———————-

האוכלוסייה הערבית, למודת הסבל והמאבקים, מסתכלת באהדה רבה לעבר מה שקורה כאן.

תמיד המאבק נגד עושק שובה את לבה, בכל מקום, אם זה בת"א ואם זה בחמה ואם זה בטריפולי או במוסראטה.

אצל הערבים, המדינה לא רק שלא בנתה. להפך- היא הרסה.

תבקרו בלוד, במשולש. תבקרו  בכפר אל-עראקיב שבנגב שנהרס 28 פעמים.

הערבים נאבקים למען הכרה בכפרים הלא מוכרים. למען פתרון מצוקת הדיור של האזרחים הערבים ביפו. נגד הריסת הבתים והפקעת האדמות.

————————

הגיע הזמן שהמאבק הזה יהיה מאבקם של כל העשוקים, יהודים וערבים.

הגיע הזמן, שחום המאבק יפה הפנים הזה ימיס את הניכור בין שני העמים. כאשר ערבים ויהודים מסרבים להיות אויבים.

—————-

המשורר הערבי העתיק, אמר: "ואולי יש לך אח שאמך לא הולידה".

כן במאבק למען צדק חברתי, למען שוויון, למען שלום ואחווה, כולנו מאוחדים.

———-

קהל נפלא, המהפכה רק התחילה.

כשבפעם הראשונה אנו פורצים את הגבולות שתחמו אותנו במעגלים סגורים ומסוגרים,

וכשאני מסתכל על הקהל הנפלא הזה,

כשערבים ויהודים ביחד,

כשחילוניים ודתיים ביחד,

כשצעירי העיר והכפר ביחד,

אז למהפכה זו יש רק דרך אחת:

דרך הניצחון.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s